לא מצליחים לקרוא

לא מצליחים לקרוא

רכישת קריאה אינה דבר פשוט. לעומת ילדים שבולעים ספרים בגיל שש, יש כאלה שעדיין לא מצליחים ללעוס מילים בכיתה ב'. על קשיי קריאה והטיפול בהם

 רון שגב פינקלמן | מגזין להיות משפחה

אני זוכרת היטב את התחושה הקשה שהיתה לי כאשר ה"מורה הטיפולית" (כך קראו לה פעם), היתה קוראת לי באמצע השיעור. כל המבטים היו מופנים אליי, הייתי קמה מבוישת ויוצאת מהכיתה, מלווה בתחושת כישלון. בחדרה הייתי מתרגלת את הקריאה, שמשום מה לא נקלטה אצלי. היום אני לא זוכרת בדיוק איזו שיטת קריאה היתה נהוגה אז ומדוע לא הצלחתי לרכוש את הקריאה, אך כשבני נתקל באותו הקושי בדיוק כאשר הגיע לכיתה א', כבר היה לי ברור כיצד ללמד אותו לקרוא בדרך הנכונה עבורו.

 

ממה נובעים קשיי הקריאה?
"תומר מתקשה בקריאה, למרות שדאגתי שיגיע לכיתה א' כשהוא מכיר את כל אותיות הא"ב. הוא בכיתה ב' ועדיין 'תקוע' בשלב הקריאה האיטית והבנת הנקרא שלו אינה טובה", מספרת אמו דנה.

הרבה פעמים אנחנו מפרשים את חוסר היכולת של הילד לקרוא כחוסר רצון, כעצלנות, ומפעילים כלפיו הרבה לחץ וכעס

דנה מתארת את אחד הקשיים הנפוצים ברכישת הקריאה, ויסמין שרון, מנהלת מרכז הלמידה "יסמין שרון", מתייגת אותה כ"קריאה הברתית ומצרפת". "ילדים אלה קוראים את המילים והמשפטים בצורה איטית, כל הברה בנפרד. הם משקיעים משאבים רבים בתהליך ה'פענוח' ופחות שמים לב למה שקראו", היא מסבירה. "כך נוצר מצב שבו הם מגיעים לסוף הטקסט מבלי שהבינו היטב או בכלל את מה שקראו".

"קושי נפוץ נוסף הוא קושי ב'מודעות פונולוגית'. טרם רכישת הקריאה, ילדים רבים מתקשים לפרק את המילים לצלילים, להבחין בחרוזים ולזהות את הצליל הפותח והסוגר של המילה. קושי אחר הוא קושי בפענוח הטקסט, בתרגום האותיות לצלילים (לזכור איזה צלילי מתאים לכל אות) ומיזוג בין האותיות לסימני הניקוד. ישנן אותיות דומות מאוד (ו-ן, ר-ך וכו'), ולילדים רבים קשה להבדיל ביניהן". הקושי האחרון נוגע להבנת הנקרא, כאשר חוסר הבנת הטקסט נובע בעיקר מקשיים בעיבוד המידע ואוצר מילים חסר".

 

ייעוץ להורים

"כאשר ילד עולה לכיתה א' ומתחיל בלימוד הקריאה, ההנחה היא שהוא בשל ללימוד קריאה מאחר שהוא כבר בן שש, אך לא כך הדבר", מסבירה ריקי טילר, מנהלת סניף קריית מוצקין של מרכז קורן (מעבדה לשונית לטיפול בליקויי קריאה ודיסלקציה). "הדיבור הוא טבעי לבני האדם, אבל הקריאה לא. זו הסיבה שמערכת הכתב התפתחה בהיסטוריה האנושית בתקופה מאוחרת יותר. כיום אנו מתייחסים לקריאה כאל מיומנות המבוססת על שפה, שכן בשיטה האלפבתית נשענת השפה הכתובה על השפה הדבורה. כדי שנוכל לקרוא, אנו זקוקים ליכולת שפתית טובה ולמספר מנגנונים לשוניים, וללא מנגנונים אלה לא תתפתח קריאה תקינה".

מנגנונים הכרחיים לרכישת קריאה

טילר מסבירה על המנגנונים ההכרחיים לרכישת קריאה ועל הקשיים העלולים להתעורר בכל אחד מהם:

הבחנה שמיעתית, זיהוי צלילים וסיווגם – יכולת להבחין בין צלילים דומים. יש ילדים המתקשים להבחין בין צלילים כגון ד'-ט', מ'-נ' או ג'-ק'.

מודעות פונולוגית – ערנות לקיום חלקים צליליים במילה, היכולת להפריד מילה לחלקיה, לבודד צליל ממילה, להוסיף צליל למילה וכדומה.

שיום ושליפה – מתן שם לגירוי, יכולת לשלוף מילים מוכרות מן הזיכרון. אצל ילדים (וגם מבוגרים) רבים הסובלים מקשיי קריאה, קיים קושי בולט בשיום מהיר של אותיות, מספרים וצבעים, ולכן מהירות השיום נחשבת מדד מנבא לקצב ואוטומציה בקריאה (ליכולת זו יש גם קשר הדוק לביצוע פעולות חשבון באופן אוטומטי).

הגורמים לקשיי קריאה

שרון מסבירה על הגורמים לקשיים לימודיים בכלל, ולקשיי קריאה בפרט:

לקויות למידה – לקויות למידה הן קשיים לימודיים בעלי רקע נוירולוגי. לקות בתחום הקריאה (דיסלקציה) היא לקות למידה ספציפית.

בעיות קשב וריכוז – בעלי בעיות קשב וריכוז, עם או ללא היפראקטיביות (ADD/ADHD), מתקשים להתרכז במטלה לימודית לאורך זמן, מוסחים בקלות ונוטים לתנועתיות יתר. בשל כך הם עלולים להתקשות ברכישת הקריאה.

בעיות רגשיות – לעתים בעיות רגשיות מכבידות על ילדים, עד כי אינם פנויים רגשית ללמידה. המעבר בין הגן לכיתה א' הוא תקופה מלחיצה עבור ילדים רבים, ועל כן הם נוטים לפתח בעיות רגשיות. גם משברים ושינויים בבית, כמו גירושים של ההורים, מעבר דירה, מוות במשפחה ועוד, עלולים לעורר בעיות כאלה.

תנאי למידה – ישנם מקרים בהם ילדים מתקשים בקריאה בהיעדר התנאים האופטימליים ללמידה, כמו מורה לא מיומנת, תוכנית לימודים שאינה מתאימה להם, הפסד של ימי לימוד רבים וכו'.

סביבה לא מטפחת והזנחה חינוכית – מחקרים מראים שקיים קשר בין סביבה לא מטפחת לבין קשיי למידה. ישנם ילדים שנולדו עם יכולות תקינות, אך רק בהשפעת גורמי סביבה שליליים הם מפתחים קשיים.

 איך נזהה שהילד מתקשה?

השלב הראשון בפתרון הקושי של הילד הוא להבין את מקורו, לדעת מה מפריע לילד שלנו לרכוש את הקריאה – האם הוא אינו מרוכז? האם הוא מתקשה לזכור את האותיות? אולי בעיה רגשית מציקה לו? זה לא פשוט לדעת את הסיבה המדויקת, למרות שאנחנו מכירים היטב את ילדנו.

"בכל מקרה שבו קיים פער לימודי, חשוב לצמצמו במהירות ולא לצבור פערים נוספים", מדגישה שרון. "כאשר הילד לא מצליח להתמודד עם שיעורי הבית ועם מטלות לימודיות, כאשר מורה או גננת ממליצות לפנות לעזרה מקצועית, או בכל מקרה של ספק או התלבטות – מומלץ לבדוק אצל איש מקצוע אם אכן ישנו קושי אמיתי. תהליך רכישת הקריאה הוא קריטי להמשך הלימודים, כך שילדים שלא רכשו כראוי את הקריאה יגלו קשיים במקצועות רבים וכן בהתמודדות עם טקסטים מורכבים יותר בשנים הבאות".

 טילר מוסיפה: "ראשית, חשוב מאוד לתמוך בילדים. צריך להבין שקריאה היא מטלה תפקודית לילדים. אנחנו אומרים לילד: תלך לבית הספר ותלמד לקרוא, אפילו שם המוסד החינוכי הוא 'בית של ספרים' ('בית הספר'). אין ילד שלא רוצה לדעת לקרוא – יש ילדים שתהליך הרכישה של הקריאה הוא קל עבורם, מהנה ומתקדם בהצלחה. לעומתם, כ-15 אחוז מהילדים מתקשים בכך".

"לקות קריאה היא סמויה. אין לה סימנים חיצוניים והיא באה לידי ביטוי רק עם הכניסה לבית הספר. לכן הרבה פעמים אנחנו מפרשים את חוסר היכולת של הילד לקרוא כחוסר רצון, כעצלנות, ומפעילים כלפיו הרבה לחץ וכעס. בשל העובדה שהלקות סמויה מן העין, מתפתחת תופעה של 'האשמת הקורבן': 'אם רק היית רוצה, משתדל ומתאמן, היית יודע כבר לקרוא'. הילד מקבל מסר שהוא האשם הבלעדי במצבו, ולא כך הדבר.

כשם שלא היינו מעזים לכעוס על ילד עיוור שאינו מתאמץ לראות או על חרש שאינו שומע, אין לכעוס על הילד שמתקשה בקריאה שאינו מצליח לזהות את החיריק. אנחנו חושבים שהוא לא רוצה, אבל בעצם הוא לא מסוגל. חסרים לו מנגנונים שפתיים (כגון שיום, מודעות פונולוגית) שיאפשרו זאת".

"חשוב כי לאחר זיהוי הקושי, ההורים יסבירו לילד כי ניתן לעזור לו, כי ניתן להתגבר על הקשיים וכי יש אנשי מקצוע ושיטות טיפוליות שיעזרו לו להתגבר על הקושי הזה".

 טילר מצביעה על הסימנים לקשיי הקריאה:

• הילד מגלה התנגדות להכנת שיעורים או ללכת לבית הספר.
• כל מטלה הכרוכה בקריאה או בכתיבה מעוררת התנגדות.
• הילד רואה רק סרטים מדובבים ואינו מצליח לקרוא כתוביות.
• הילד מתעייף אחרי קריאה קצרה.
• הילד קורא אך לא מבין מה קרא.
• הכנת שיעורי הבית גוזלת שעות מרובות ומלווה ב"דם, יזע ודמעות".
• המבחנים אינם משקפים את הידע של הילד.
• כתב היד בלתי קריא או מלווה בשגיאות כתיב מרובות שפוגעות בהבנת הטקסט.
• הילד לא מספיק להעתיק מהלוח.
• הילד לא מצליח לנסח את הידע שלו בכתב.
• הילד לא מצליח לקרוא את אשר כתב.

"לעתים ילדים נבונים מצליחים להסוות את קשייהם בקריאה ולפצות על חסכים אלה באמצעות האינטיליגנציה הגבוהה שלהם. כך הם מסתדרים בכיתות הנמוכות, אבל בכיתות גבוהות אי אפשר להצליח ללא כישורי קריאה וכתיבה טובים, ואז מתגלה 'פתאום' הקושי בקריאה", מציינת טילר.

 

בפעם הבאה: איך ניתן לעזור לילד הסובל מקשיי למידה וקריאה?

 

מתוך: מגזין להיות משפחה