חלק ב': כיצד ניתן לעזור לילד?

פברואר 7, 2010

כיצד ניתן לעזור לילד?

"מומלץ מאוד לערוך לילד אבחון", אומרת טילר. "באבחון יאותרו הקשיים של הילד, הגורמים להם, וכן תחומי כוח ויכולת שיש לילד. בהתאם לממצאים תיבנה תוכנית טיפולית", אומרת טיילר ומציגה את הטיפולים הנפוצים לקשיי למידה:

  • הוראה מתקנת להקניית אבני היסוד של הקריאה.
  • אימוני קריאה.
  • אסטרטגיות למידה.
  • טיפול של קלינאית תקשורת לילדים שקשי הקריאה שלהם נובעים מקשיים במודעות פונולוגית, מורפולוגית, שיום ושליפה.
  • טיפול של מרפאה בעיסוק בנושא עיצוב כתב יד והתארגנות כללית.
  • פיזיותרפיה – התעלמות שיקומית לילדים מסורבלים.
  • טיפול תרופתי או טיפול בביופידבק ונירופידבק לילדים עם הפרעות קשב.
  • תמיכה רגשית – טיפול פסיכולוגי, תרפיה באמנות, במשחק, בבעלי חיים, ביבליותרפיה, דרמה תרפיה, תרפיה בתנועה.
קחו את לקות הלמידה בפרופורציה. הכירו בחשיבות הלימודים, אך אל תכבידו על ילדכם בלחצים מיותרים, כגון לחץ מתמיד להשלים שיעורי בית

"באשר למימון הטיפולים", מסבירה טילר, "חלק מהטיפולים ניתנים במסגרת בית הספר במסגרת 'שעות שילוב', חלק מהטיפולים ממומנים חלקית או במלואם על ידי קופות החולים בהתאם לגיל הילד, והטיפולים האחרים ניתנים במסגרות פרטיות. הוריהם של ילדים שעברו ועדת השמה ולומדים בחינוך מיוחד זכאים לנקודת זיכוי במס הכנסה. ילדים עם תסמונת אספרגר זכאים לקצבה מביטוח לאומי".

וכיצד אנחנו ההורים יכולים לסייע לילד המתקשה בקריאה?
רותי ריינר, קלינאית תקשורת מהמכון להפרעות בתקשורת מאוניברסיטת חיפה, משיבה: "ההורים יכולים לעזור בטיפוח ובפיתוח כישורי השפה הדבורה והכתובה כאשר הם נמצאים באינטראקציה עם הילד ומשוחחים איתו על פעולות ספציפיות או על ידי משחק בצורה טבעית ומהנה. זהו אמצעי מצוין לקליטת מידע ועיבודו התורם בפיתוח יכולות קוגניטיביות של הילד, כגון: הבנת כללים, פירוש מצבים, הכללות, הבנת יחסי סיבה ותוצאה ועוד.

קריאה משותפת של ספר מספקת הקשר דינמי שניתן להתאימו לתחומי עניין של הילד, הקריאה היא נעימה ובקצב מותאם, כך החוויה מזמנת פיתוח כישורי שיחה, העשרת אוצר מילים וחיזוק הבנת הקשר בין שפה דבורה לכתובה".



עצות להורים לילדים בעלי קשיי למידה וקריאה

לִמדו את התחום. קראו על ליקויי הלמידה, הגורמים להם והטיפול בהם, בספרים ובאינטרנט, שוחחו עם מומחים וכו'. בתחום לקויי הלמידה יש מונחים מקצועיים רבים, חשוב שתהיו בקיאים בהם.

אל תהיו חרדים ומודאגים. חשוב שתשדרו לילד כי הנושא בטיפול וכי אתם מאמינים ביכולתו להתגבר על הקשיים. מחקרים מוכיחים כי ילדים שקיבלו תמיכה הולמת ונאבקו להצליח בשנות בית הספר, מצליחים מאוד בבגרותם.

שדרו תמיכה וקבלה ולא ביקורת על לקות הלמידה. עודדו את הילד לשתף אתכם בנעשה בבית הספר, למדו אותו לקבל עזרה ולא להתבייש. ספרו לו על אנשים מפורסמים שסבלו מלקות למידה וגם על בני משפחה שהתקשו בילדותם בקריאה ובכתיבה והיום הם מצליחים.

שתפו את הילד בתוצאות האבחון ברמה המתאימה לו. שוחחו עם ילדכם על מהות ליקויי הלמידה, על גורמיהם ועל משמעותם בהמשך. חשוב לשים דגש על תחומי הכוח והיכולת שהתגלו באבחון.

עימדו בקשר רציף עם הצוות החינוכי. שיתוף הפעולה הכרחי להצלחתו של הילד.

קחו את לקות הלמידה בפרופורציה. הכירו בחשיבות הלימודים, אך אל תכבידו על ילדכם בלחצים מיותרים, כגון לחץ מתמיד להשלים שיעורי בית. הקשר ביניכם חשוב יותר.

העסיקו חונך לעזרה בשעורי בית. היו ההורים של הילד ואל תהפכו למורים שלו.

אתרו כישרון של הילד ופתחו אותו. לעתים הכישרון גלוי אך לעתים יש להתאמץ ולהיות יצירתיים במציאתו, אך אין לוותר על כך. לדוגמא, לילדים שאין כישרון בולט בתחומים ה"קלאסיים" של אמנות או ספורט, ניתן לפתח תחומים כמו בישול, אוריגמי, צילום וכדומה.

דאגו לו לתפקיד מרכזי בבית הספר, בשיתוף הצוות החינוכי, כגון צלם כיתתי, אחראי חדר מחשבים, ראש ועדת ימי הולדת וכדומה. יש לבחור תפקיד שברור שהתלמיד יצליח בו. הדבר נחוץ לשם שיקום הדימוי העצמי ופיתוח תחושת מסוגלות.

חונכות. כאשר התלמיד חונך ילד צעיר ממנו, זה מעצים אותו מאוד, מאחר שלרוב הוא בצד הנתמך ולא התומך.

תיעוד. שִמרו בקלסר את כל התכתובת, המסמכים והאבחונים של ילדכם.

היעזרו בטכנולוגיה. מחשב, סורק, תוכנות הקראה, טייפ להקלטה, מצלמה לצילום הלוח וכדומה.

ספרים מומלצים להורים ולילד

ספרים מומלצים לילדים בנושא קושי בקריאה:

  • "מהפכת התפוזים של מתי"/ תמי שם טוב, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • "מה קורא לי"/ ד"ר מיכל שני ורותי יצחקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • "אף פעם לא מלכה"/ ציפי גון גרוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד וכתר.
  • "קשה לי ללמוד"/ גלילה רון פדר, הוצאת מודן.

ספרים מומלצים להורים לילדים בעלי קשיי למידה:

"כל ילד חושב אחרת"/ מל לוין, הוצאת מודן – ספר המציע שינוי התייחסות ללקויי למידה ולקויי קשב, מקנה להורים כלים להתמודד עם ילד לקוי למידה מבלי להתייחס לשונותו.

"הורים מול מחסום הדיסלקציה: מפתח לדלת נעולה"/ עמלה עינת, הוצאת הקיבוץ המאוחד – הספר מביא את עולמם של הורים לתלמידים דיסלקטים: תדהמתם במפגש עם הליקויים, אכזבותיהם, כעסם, מאבקם עם הממסדים, חוסר האונים והייאוש המלווים אותם. הספר מצביע על מקור צמיחתו של הדימוי העצמי אצל התלמיד הדיסלקטי, ומבהיר כי גישה תומכת של הורה עשויה לתרום רבות לתפקודם הנורמטיבי של תלמידים אלה.

"כמו רומן"/ דניאל פנק, הוצאת שוקן – סיפורו של מורה לספרות בפרבר עני בצרפת מציג את" אמנת הקריאה" ששמה לה למטרה להחזיר את אהבת הקריאה לבני הנוער. הספר כתוב תוך שימוש בהומור חד ומשובח ומחזיר את האמון בכוחה של הקריאה, בכוחנו כהורים וכמחנכים להטמיע גם בילדים סרבני קריאה את אהבת הספר.

"מדברים בעד עצמם" – סינגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה/ לאה קוזמינסקי, הוצאת יסוד.

"ליקויי למידה" – מקראה/ טלי היימן, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

"מדריך נבוכים למחנכים והורים של הילד בעל ליקויי למידה"/ ורדה שרוני, הוצאת רכס.

לא מצליחים לקרוא

ינואר 25, 2010

לא מצליחים לקרוא

רכישת קריאה אינה דבר פשוט. לעומת ילדים שבולעים ספרים בגיל שש, יש כאלה שעדיין לא מצליחים ללעוס מילים בכיתה ב'. על קשיי קריאה והטיפול בהם

 רון שגב פינקלמן | מגזין להיות משפחה

אני זוכרת היטב את התחושה הקשה שהיתה לי כאשר ה"מורה הטיפולית" (כך קראו לה פעם), היתה קוראת לי באמצע השיעור. כל המבטים היו מופנים אליי, הייתי קמה מבוישת ויוצאת מהכיתה, מלווה בתחושת כישלון. בחדרה הייתי מתרגלת את הקריאה, שמשום מה לא נקלטה אצלי. היום אני לא זוכרת בדיוק איזו שיטת קריאה היתה נהוגה אז ומדוע לא הצלחתי לרכוש את הקריאה, אך כשבני נתקל באותו הקושי בדיוק כאשר הגיע לכיתה א', כבר היה לי ברור כיצד ללמד אותו לקרוא בדרך הנכונה עבורו.

 

ממה נובעים קשיי הקריאה?
"תומר מתקשה בקריאה, למרות שדאגתי שיגיע לכיתה א' כשהוא מכיר את כל אותיות הא"ב. הוא בכיתה ב' ועדיין 'תקוע' בשלב הקריאה האיטית והבנת הנקרא שלו אינה טובה", מספרת אמו דנה.

הרבה פעמים אנחנו מפרשים את חוסר היכולת של הילד לקרוא כחוסר רצון, כעצלנות, ומפעילים כלפיו הרבה לחץ וכעס

דנה מתארת את אחד הקשיים הנפוצים ברכישת הקריאה, ויסמין שרון, מנהלת מרכז הלמידה "יסמין שרון", מתייגת אותה כ"קריאה הברתית ומצרפת". "ילדים אלה קוראים את המילים והמשפטים בצורה איטית, כל הברה בנפרד. הם משקיעים משאבים רבים בתהליך ה'פענוח' ופחות שמים לב למה שקראו", היא מסבירה. "כך נוצר מצב שבו הם מגיעים לסוף הטקסט מבלי שהבינו היטב או בכלל את מה שקראו".

"קושי נפוץ נוסף הוא קושי ב'מודעות פונולוגית'. טרם רכישת הקריאה, ילדים רבים מתקשים לפרק את המילים לצלילים, להבחין בחרוזים ולזהות את הצליל הפותח והסוגר של המילה. קושי אחר הוא קושי בפענוח הטקסט, בתרגום האותיות לצלילים (לזכור איזה צלילי מתאים לכל אות) ומיזוג בין האותיות לסימני הניקוד. ישנן אותיות דומות מאוד (ו-ן, ר-ך וכו'), ולילדים רבים קשה להבדיל ביניהן". הקושי האחרון נוגע להבנת הנקרא, כאשר חוסר הבנת הטקסט נובע בעיקר מקשיים בעיבוד המידע ואוצר מילים חסר".

 

ייעוץ להורים

"כאשר ילד עולה לכיתה א' ומתחיל בלימוד הקריאה, ההנחה היא שהוא בשל ללימוד קריאה מאחר שהוא כבר בן שש, אך לא כך הדבר", מסבירה ריקי טילר, מנהלת סניף קריית מוצקין של מרכז קורן (מעבדה לשונית לטיפול בליקויי קריאה ודיסלקציה). "הדיבור הוא טבעי לבני האדם, אבל הקריאה לא. זו הסיבה שמערכת הכתב התפתחה בהיסטוריה האנושית בתקופה מאוחרת יותר. כיום אנו מתייחסים לקריאה כאל מיומנות המבוססת על שפה, שכן בשיטה האלפבתית נשענת השפה הכתובה על השפה הדבורה. כדי שנוכל לקרוא, אנו זקוקים ליכולת שפתית טובה ולמספר מנגנונים לשוניים, וללא מנגנונים אלה לא תתפתח קריאה תקינה".

מנגנונים הכרחיים לרכישת קריאה

טילר מסבירה על המנגנונים ההכרחיים לרכישת קריאה ועל הקשיים העלולים להתעורר בכל אחד מהם:

הבחנה שמיעתית, זיהוי צלילים וסיווגם – יכולת להבחין בין צלילים דומים. יש ילדים המתקשים להבחין בין צלילים כגון ד'-ט', מ'-נ' או ג'-ק'.

מודעות פונולוגית – ערנות לקיום חלקים צליליים במילה, היכולת להפריד מילה לחלקיה, לבודד צליל ממילה, להוסיף צליל למילה וכדומה.

שיום ושליפה – מתן שם לגירוי, יכולת לשלוף מילים מוכרות מן הזיכרון. אצל ילדים (וגם מבוגרים) רבים הסובלים מקשיי קריאה, קיים קושי בולט בשיום מהיר של אותיות, מספרים וצבעים, ולכן מהירות השיום נחשבת מדד מנבא לקצב ואוטומציה בקריאה (ליכולת זו יש גם קשר הדוק לביצוע פעולות חשבון באופן אוטומטי).

הגורמים לקשיי קריאה

שרון מסבירה על הגורמים לקשיים לימודיים בכלל, ולקשיי קריאה בפרט:

לקויות למידה – לקויות למידה הן קשיים לימודיים בעלי רקע נוירולוגי. לקות בתחום הקריאה (דיסלקציה) היא לקות למידה ספציפית.

בעיות קשב וריכוז – בעלי בעיות קשב וריכוז, עם או ללא היפראקטיביות (ADD/ADHD), מתקשים להתרכז במטלה לימודית לאורך זמן, מוסחים בקלות ונוטים לתנועתיות יתר. בשל כך הם עלולים להתקשות ברכישת הקריאה.

בעיות רגשיות – לעתים בעיות רגשיות מכבידות על ילדים, עד כי אינם פנויים רגשית ללמידה. המעבר בין הגן לכיתה א' הוא תקופה מלחיצה עבור ילדים רבים, ועל כן הם נוטים לפתח בעיות רגשיות. גם משברים ושינויים בבית, כמו גירושים של ההורים, מעבר דירה, מוות במשפחה ועוד, עלולים לעורר בעיות כאלה.

תנאי למידה – ישנם מקרים בהם ילדים מתקשים בקריאה בהיעדר התנאים האופטימליים ללמידה, כמו מורה לא מיומנת, תוכנית לימודים שאינה מתאימה להם, הפסד של ימי לימוד רבים וכו'.

סביבה לא מטפחת והזנחה חינוכית – מחקרים מראים שקיים קשר בין סביבה לא מטפחת לבין קשיי למידה. ישנם ילדים שנולדו עם יכולות תקינות, אך רק בהשפעת גורמי סביבה שליליים הם מפתחים קשיים.

 איך נזהה שהילד מתקשה?

השלב הראשון בפתרון הקושי של הילד הוא להבין את מקורו, לדעת מה מפריע לילד שלנו לרכוש את הקריאה – האם הוא אינו מרוכז? האם הוא מתקשה לזכור את האותיות? אולי בעיה רגשית מציקה לו? זה לא פשוט לדעת את הסיבה המדויקת, למרות שאנחנו מכירים היטב את ילדנו.

"בכל מקרה שבו קיים פער לימודי, חשוב לצמצמו במהירות ולא לצבור פערים נוספים", מדגישה שרון. "כאשר הילד לא מצליח להתמודד עם שיעורי הבית ועם מטלות לימודיות, כאשר מורה או גננת ממליצות לפנות לעזרה מקצועית, או בכל מקרה של ספק או התלבטות – מומלץ לבדוק אצל איש מקצוע אם אכן ישנו קושי אמיתי. תהליך רכישת הקריאה הוא קריטי להמשך הלימודים, כך שילדים שלא רכשו כראוי את הקריאה יגלו קשיים במקצועות רבים וכן בהתמודדות עם טקסטים מורכבים יותר בשנים הבאות".

 טילר מוסיפה: "ראשית, חשוב מאוד לתמוך בילדים. צריך להבין שקריאה היא מטלה תפקודית לילדים. אנחנו אומרים לילד: תלך לבית הספר ותלמד לקרוא, אפילו שם המוסד החינוכי הוא 'בית של ספרים' ('בית הספר'). אין ילד שלא רוצה לדעת לקרוא – יש ילדים שתהליך הרכישה של הקריאה הוא קל עבורם, מהנה ומתקדם בהצלחה. לעומתם, כ-15 אחוז מהילדים מתקשים בכך".

"לקות קריאה היא סמויה. אין לה סימנים חיצוניים והיא באה לידי ביטוי רק עם הכניסה לבית הספר. לכן הרבה פעמים אנחנו מפרשים את חוסר היכולת של הילד לקרוא כחוסר רצון, כעצלנות, ומפעילים כלפיו הרבה לחץ וכעס. בשל העובדה שהלקות סמויה מן העין, מתפתחת תופעה של 'האשמת הקורבן': 'אם רק היית רוצה, משתדל ומתאמן, היית יודע כבר לקרוא'. הילד מקבל מסר שהוא האשם הבלעדי במצבו, ולא כך הדבר.

כשם שלא היינו מעזים לכעוס על ילד עיוור שאינו מתאמץ לראות או על חרש שאינו שומע, אין לכעוס על הילד שמתקשה בקריאה שאינו מצליח לזהות את החיריק. אנחנו חושבים שהוא לא רוצה, אבל בעצם הוא לא מסוגל. חסרים לו מנגנונים שפתיים (כגון שיום, מודעות פונולוגית) שיאפשרו זאת".

"חשוב כי לאחר זיהוי הקושי, ההורים יסבירו לילד כי ניתן לעזור לו, כי ניתן להתגבר על הקשיים וכי יש אנשי מקצוע ושיטות טיפוליות שיעזרו לו להתגבר על הקושי הזה".

 טילר מצביעה על הסימנים לקשיי הקריאה:

  • הילד מגלה התנגדות להכנת שיעורים או ללכת לבית הספר.
  • כל מטלה הכרוכה בקריאה או בכתיבה מעוררת התנגדות.
  • הילד רואה רק סרטים מדובבים ואינו מצליח לקרוא כתוביות.
  • הילד מתעייף אחרי קריאה קצרה.
  • הילד קורא אך לא מבין מה קרא.
  • הכנת שיעורי הבית גוזלת שעות מרובות ומלווה ב"דם, יזע ודמעות".
  • המבחנים אינם משקפים את הידע של הילד.
  • כתב היד בלתי קריא או מלווה בשגיאות כתיב מרובות שפוגעות בהבנת הטקסט.
  • הילד לא מספיק להעתיק מהלוח.
  • הילד לא מצליח לנסח את הידע שלו בכתב.
  • הילד לא מצליח לקרוא את אשר כתב.

"לעתים ילדים נבונים מצליחים להסוות את קשייהם בקריאה ולפצות על חסכים אלה באמצעות האינטיליגנציה הגבוהה שלהם. כך הם מסתדרים בכיתות הנמוכות, אבל בכיתות גבוהות אי אפשר להצליח ללא כישורי קריאה וכתיבה טובים, ואז מתגלה 'פתאום' הקושי בקריאה", מציינת טילר.

 

בפעם הבאה: איך ניתן לעזור לילד הסובל מקשיי למידה וקריאה?

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

 

יום טיפוסי במרכז קורן…

דצמבר 29, 2009

הבטחתי שאכתוב כיצד נראה יום טיפוסי במרכז קורן…

היום שלנו מתחיל בעצם, ברבע לשלוש בצהריים. אנחנו מגיעים, פותחים תאים ומכשירים, ומסתכלים על רשימת הילדים שאמורה להגיע בשעה שלוש.

אנחנו מכינים לכולם את הקלטות/דיסקים והספרים אם יש צורך. הילדים כאן מתחלקים לשניים: ילדים שבאים ללמוד אנגלית וילדים שבאים לעברית. אנחנו מתייעצים מה לבחור הפעם: ספר אגדות או הרפתקאות, קלטת מהירה או איטית, חזרה על מילים או משפטים.

תוך כדי מתחילים להגיע הילדים. יש ילדים שנכנסים ומחכים בפתח הדלת להוראות, ויש ילדים שפותחים את הדלת בביטחון רב, וישר ניגשים לבחירת עיסוקים, או לוקחים את הספר שהם קוראים כאן בהמשכים.

לכל ילד יש ריטואל קבוע. יש כאלה ששותים לפני, כאלה שלא אוהבים לעשות הפסקות, כאלה שצריכים עזרה בבחירת משחקים, וכאלה שעוד לפני שהספקנו לזוז, הם כבר בתא עם אוזניות וספר פתוח.

במחצית השנייה של השעה יש בדרך כלל מספר ילדים שעובדים על אסטרטגיות למידה (או בשפה פשוטה – הבנת הנקרא). באים, שואלים, מקבלים פידבק. גם כאן לכל ילד צורת עבודה אינדיבידואלית לחלוטין: חלק מתחילים לעבוד בלי לשאול הרבה שאלות ומשאירים לנו את הדפים לבדיקה אחרי שהם מסיימים את המפגש. חלק מבקשים עזרה בקריאת מילים, משפטים, שאלות, "מה כתוב כאן?" או "למה הכוונה בשאלה 5?"

הילדים יודעים שאנחנו תמיד כאן בשביל לעזור ולתת פידבק, אך שעבודתם צריכה להיות עצמאית. הם מבינים שהם לומדים בשביל עצמם, ומבינים את התועלת שתצא להם מן המפגשים. זהו כמעט תנאי הכרחי ללימוד פה.

בסביבות עשרה לארבע, הילדים מסיימים את המפגש, ומפנים את מקומם לילדים של השעה הבאה. והתהליך קורה מחדש.

תוך כדי אנחנו שותים קפה, צוחקים, מתעדכנים בתהליך שעוברים הילדים, וגם עושים דברים שלא קשורים בקשר ישיר ללמידה, כמו להכין דפי עבודה חדשים, לפתוח תיקיות לילדים חדשים במרכז ולהזמין הורים לשיחות תקופתיות עם ריקי, מנהלת המרכז.

הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו עם מרכז מלא בילדים, הורים, אחים קטנים, הורים שבאים לאבחונים, וכל אחד צריך משהו אחר בדיוק באותה דקה: ספרים, צ'קים, פאזלים, אח קטן שפיזר משחק על כל השטיח, אבא ששפך קפה על המפה בחדר ההמתנה, קלטת אבודה, טלפונים, ילד שצריך בדיוק עכשיו דפי צביעה של דורה, וילד אחר שבדיוק מסיים את המפגש וצריך לקבל מתנה ליום ההולדת החל מחר. אף פעם לא משעמם!

כך עובר לו היום עד עשרה לשבע, ואז אנחנו מתארגנים, מכבים אורות ונועלים.

אפשר לומר שכך נראה יום טיפוסי אצלנו, אך קשה להגיד (בעיקר כששעובדים עם ילדים) שיש דבר כזה יום טיפוסי – כל יום יש ילדים אחרים, שמתנהגים ומגיבים בצורות אחרות, וכל יום טומן בחובו משהו חדש, מספק, לפעמים קשה ולפעמים מצחיק.

אולי אני צריכה לעשות יום מצולם? מה אתה חושבים?

אנקה :)

טיפים חשובים להורים!

דצמבר 10, 2009

כיצד נוכל לשים לב אם לילדנו יש לקות למידה?

שאלות שכדאי לשאול:

- האם הילד שלנו אינו עצמאי בלמידה? וזקוק להרבה סיוע?

- האם קשה לו לקרוא לבד וכשמקריאים לו הוא מבין היטב?

- האם כתיבתו היא בקצב איטי? ושגיאות הכתיב מרובות? האם אינו מספיק להעתיק מהלוח? האם אינו מספיק לכתוב כשמקריאים?

- האם אין לו מוסכמות כתיבה, כמו רווח בין מילה למילה?

- האם נדמה לנו ששיעורי הבית שלו לוקחים יותר מדי זמן?

- האם נדמה לנו שקשה לו להתרכז בלמידה?

- האם הוא מגלה ידע אבל הוא עונה תשובות שאינן לעניין?

- איזה יחס הוא מגלה לבית הספר?

- האם הוא עצוב?

- האם אנחנו רואים אותו משחק או מבלה עם חברים?

כיצד אנחנו, בתור הורים, יכולים לעזור?

  • לא להסתיר את הקושי של הילד מהסביבה הקרובה. לבוא ממקום של הערכה כלפיו ולהתחשב בצרכיו.
  • לסמוך על האינטואיציות שלנו כהורים, במיוחד בכיתה א', כשנדמה לנו שיש בעיה. ללכת לאבחון.
  • לתת לגיטימיות לרגשותיו של הילד: לכעס, לתסכול ולהשתדל לא להוסיף לתסכול בבית. להיות סבלניים וגמישים.
  • לא לגרום לילד רגשות אשם, כמו: "ציפיתי ממך ליותר", "בגללך אני מוותרת על", וכדומה.
  • לא להעניש דרך הקושי, כמו: כשתקרא טוב יותר, ונוציא פחות כסף על מורים פרטיים, תוכל ללכת לחוג שאתה רוצה".
  • לא להשוות בין הילדים בבית. לחזק כל אחד במה שהוא חזק.
  • לא לומר כל הזמן: תשתדל, תתאמץ. האמירה אינה עוזרת ואפילו מרגיזה.
  • לארגן את היום מראש.
  • לתלות בבית שעונים גדולים.
  • לדאוג שהחדר לא יהיה עמוס מדי.
  • להתנדב לועד הורים.
  • לזכור שאנחנו ההורים ולא להיות המורים שלו. להישאר הורים.
  • לדאוג בבית לסביבה ואווירה רוגעת. לדאוג לאווירה פתוחה, שהילד יידע שהבית פתוח והוא יכול לספר כל מה שקורה לו, כמו למשל, שהמורה הביך אותו.
  • להשתדל לא לתת יותר מדי מטלות בבת אחת.
  • לדאוג לתיק מסודר ובו האבחונים שנעשו לילד במשך השנים, הקלות.
  • לדאוג לתיק מסודר של דברים טובים שנכתבו על הילד: תעודות הוקרה, מכתב טוב ממורה, תעודות של חוגים שהצליח בהם, ועוד.
  • לחשוב – איזה מודל של הורים אנחנו בבית? האם אנחנו אנשים קוראים? האם אנחנו משוחחים על יד השולחן? האם אנחנו משוחחים לא רק על בית הספר? האם אנחנו מטיילים יחד? מבלים יחד עם חברים? עוזרים לסקרנות של ילדנו? האם אנחנו מחייכים מספיק לילד שלנו?
  • לחייך הרבה אל הילד. לעודד, לחבק, ולהאמין בו.
  • לדאוג גם לפינה שלנו כהורים. לא קל לגדל ילד לקוי למידה.
  • לזכור שילד עם קשיים – הלמידה מאמצת יותר עבורו.
  • חשוב להגדיר את הגבולות של זמן שיעורי הבית ולאפשר לו "מרחב מחייה" אחה"צ.

אתם מוזמנים לשאול אותנו שאלות נוספות, נשמח לענות!

טיפים לעידוד קריאה…

נובמבר 26, 2009

טיפים לעידוד קריאה אצל ילדים

אוהבי ספר רבים יודעים לספר על החינוך לאהבת הקריאה שבא מהבית. לפניכם עצות מעשיות שיעזרו לכם להשפיע על ילדיכם בנושא זה.

מתי חשבתם בפעם האחרונה על מקומם של ספרים בחיי ילדיכם? האם זה היה לפני שהם למדו לקרוא בכוחות עצמם? האם אחרי שסופסוף למדו לקרוא באופן עצמאי נאנחתם אנחת רווחה, כיוון שהשתחררתם מעול הקריאה בקול בשעות הערב, כשאתם ממש מתים לישון בעצמכם? ומה אתם מרגישים כאשר אתם מגלים, שעבר עוד יום שבו ילדיכם צפו בטלויזיה בתכנית פופ, בתכנית ריאליטי ובטלנובלה האחרונה, צ'יטטו עם חברים ברשת וגלשו לאתרי משחקים מקוונים, אבל לא קראו אפילו מילה אחת מספר טוב – כזה שמרחיב את הלב והנשמה?

נכון, תרבות הילדים אכן עתירת גירויים, אך עובדה זו אינה פותרת אותנו כהורים ממעורבות בנושאים החשובים לנו. גם ריבוי החטיפים בסופרמרקט לא העביר לילדים את האחריות על תזונתם… אל תיאנחו, עשו!  

הוכיחו לילדים שהקריאה תופסת מקום משמעותי בעולמכם.

1.       קוראים בקול: לא רק לילדים צעירים שאינם יודעים עדיין לקרוא, אלא לילדים שבעצמם קוראים. מדובר בזמן איכות של ההורים עם הילדים.

שנים רבות אחרי שילדכם למד לקרוא בכוחות עצמו, חווית הקריאה המשותפת תמשיך להיות חוויית התכרבלות נפלאה.

הספר יכול להיות ספר גדול ועב כרס, שילדכם נרתע מלקרוא אותו לבדו, אבל הקריאה המשותפת בהמשכים תהפוך אותו לספר האדיר מכולם. הספר יכול להיות ספר חדש שקניתם במסגרת בילוי משותף בחנות הספרים, ספר שזכרתם לטובה והצעתם שתקראו ביחד ועוד.

2.  מלווים בשיחה את הקריאה: לצד הקריאה בקול כדאי לשוחח עם הילד/ים, כך שתתרחש אינטראקציה משמעותית, שמעודדת חשיבה ברמה גבוהה.

 3.       אל תלחמו בילדים: אם הם רוצים לגלוש באינטרנט, עודדו אותם להיכנס לאתרים שמעודדים קריאה.  

4.    קוראים בעצמנו: החזיקו בכל מקום בבית ספרי קריאה למבוגרים – ליד המיטה, במיטה, בסלון, בשירותים. שוחח ביניכם על ספרים שנהניתם מהם, שהשפיעו עליכם, שנזכרתם בהם… שוחחו על טעמכם כקוראים בוגרים, על ספרים שהתאימו לתקופות שונות ולמצבים שונים בחייכם.

כאשר הילדים גדולים ורוצים לקרוא לבד, כדאי להורה לקרוא את הספר שהם קוראים – ולשוחח עם הילדים עליו.

5.     התעניינו בהרגלי הקריאה של ילדיכם: רשמו את ילדכם לספריית ההשאלה הציבורית במקום מגורכם, החל מן הגיל הצעיר ביותר שניתן לעשות זאת (ברוב הספריות ניתן להשאיל ספרים כבר בגיל הרך).

גלו לילדכם דרכים שונות לבחירת ספר : הציעו לו לקרוא בספרייה את העמודים הראשונים של הספר ורק אז להחליט, גלו לו שלא תמיד כדאי לשפוט את הספר על פי שמו וכריכתו.

המליצו לו על ספר שכאילו נכתב למענו, השתמשו בדיוק באותן המילים שבהן אתם ממליצים לחבר/חברה בוגרים על ספר שלדעתכם מתאים במיוחד לו/לה.  

6.    בילוי בספרייה: לוקחים את הילד לספרייה ובוחרים יחדיו ספרים. למשל: ספר אחד הילד בוחר לעצמו, וספר אחר ההורה בוחר לילד. אפשר לשלב עם הורה הבוחר לעצמו ספר (מודל לחיקוי). אפשר לשלב עם עיון בכתבי עת ובספרי עיון שאולי לא מצויים להשאלה.

7.      ספר במתנה: בשנים האחרונות ירדה קרנו של הספר, וזה אינו נחשב יותר "מתנה". אבל לכל גיל אפשר למצוא ספרים שהם מתנות בכל מובן המילה: אם משקיעים בלהתאים את הספר לילד, והוא מרגיש שקלעו בול לטעמו, יש סיכוי שייהנה, ויחוש כי אכן קיבל מתנה (לפעמים מתנה לכל החיים). העשרת ספריות: ספר כמתנה לגן בימי הולדת; ספר כמתנה לכיתה בימי הולדת.  

8.       אל תעשו:

אל תודיעו לו שמעכשיו והלאה עליו לקרוא בכל ערב חצי שעה לפני השינה.

אל תצעקו עליו שיסגור כבר את המחשב/טלוויזיה וייקח סוף סוף ספר ליד כמו אחותו, בזמן שאתם צופים בטלנובלה, או שקועים במדור הבורסה בעיתון.

אל תשאירו את נושא הקריאה למורים בבית הספר, וגם לא לספרנית. ייתכן שהם עושים את עבודתם, אבל אתם מכירים את ילדכם יותר טוב מכל אחד אחר, אל תוותרו על מקומכם ועל השפעתכם.

* מאת : עפרה בן עמי – מנהלת אתר "כנפיים", צוות עידוד קריאה וספריות במרכז לטכנולוגיה חינוכית. http://www.mamy.co.il/Article.aspx?IDP=1845

יש לכם עוד טיפים?

פוסט ראשון וגם סיפור…

נובמבר 17, 2009

בשעה טובה אנחנו מצטרפים אל עולם המדיה החברתית! הרגשנו צורך לפתוח בלוג מכיוון שאנחנו רוצים לספק איזושהי הצצה לתוך שיטת טיפול מיוחדת במינה.

 
לפני הכל, אציג את עצמי. שמי אנקה בדולסקו, ואני עובדת במרכז 5 שנים. הרושם הראשוני שלי ממרכז קורן היה של בית: מקום חמים ומחייך. בהמשך למדתי על השיטה והבנתי שהגעתי למקום מיוחד. גם היום, כשאני פוגשת חברים ששואלים אם השיטה באמת עובדת, ואם כדאי להביא את הילדים לכאן, התגובה המיידית שלי היא, כן, זה באמת עובד, ראיתי את זה במו עיניי.

לכן היום החלטתי לפתוח בתיאור מקרה שממחיש קצת את השיטה הסמיופונית (שהומצאה בצרפת לפני יותר מיובל, ונפוצה בכל העולם), וקצת את המקום שלנו, כאן בקרית מוצקין.

 ליטל (שם בדוי) הגיעה אל מרכז קורן בגיל 11, ילדה ביישנית שלא הרבתה לדבר איתנו. ליטל אובחנה עם דיסגרפיה, כלומר הפרעת כתיבה, והחלה את הטיפול לצורך שיפור מיומנויות הקריאה והכתיבה באנגלית. אמה ביקשה מאיתנו לא לתת לה לכתוב (עקב האבחון), ולכן בשלב ראשוני החלטנו כי בכל מה שקשור לכתיבה, ליטל תקליד במחשב.

 התחלנו במבדק קצר באנגלית שנועד לבדוק את רמתה של ליטל בשפה. על פי המבדק קבענו את תוכנית הטיפול. בתור התחלה, ליטל חזרה על מילים וצמדי מילים באנגלית בתוך תא קשב הדומה לתא במעבדה לשונית.

 ליטל ישבה בתוך התא עם אוזניות, ושמעה דיסק המכיל הקראה של מילים. בשיטה זו קריין מקריא מילה ועושה הפסקה בה ליטל יכולה לחזור על המילה. בד בבד, ליטל רואה את המילים בתוך חוברת. כך הלומדים אצלנו חוזרים על מילים, צמדי מילים, משפטים וספרים באנגלית (ובעברית). ומה זה בעצם נותן? 

 החזרה אחרי הקריין מאפשרת לליטל לחזור נכון על המילה, וגם לראות אותה כתובה. כלומר היא עושה את הקשר בין מה שהיא אומרת לאיך שזה כתוב, ללא חרדת הפיענוח של המילה.

 יחד עם החזרות על המילים, ליטל גם החלה לעבוד על הבנת הנקרא באנגלית ברמה של כיתה ד'. את התשובות לשאלות ענתה על קובץ במחשב. בנוסף שיחקה במשחקי אנגלית במחשב.

ליטל הקפידה תמיד להגיע אלינו פעמיים בשבוע, ורמתה באנגלית השתפרה תוך כמה חודשים (אין טריקים באנגלית – משקיעים ורואים תוצאות – גם אם לפעמים התהליך נראה ארוך). לא ויתרנו גם על הכתיבה, וכתיבתה של ליטל השתפרה מאוד. מכתב בלתי קריא, תוך כדי תהליך, אפשר היה לקרוא את הכתב שלה כמעט ללא קשיים.

עם הזמן, ליטל החלה גם לקרוא ספרים באנגלית בתיווך קריין. גם היו פה ושם רגעי משבר, אך כל דבר אפשר לפתור.

אחרי שנתיים ליטל עברה אבחון פסיכודידקטי, ונקבע כי אין לה כל קושי בהבנת הנקרא ובקריאה, וכי בניגוד לעבר, היא מצליחה להעתיק מהלוח ללא קושי.

 כיום, ליטל בכיתה ח', קוראת ללא כל קושי ספרים ברמה של בוגרים – יומני הנסיכה, הארי פוטר וכו', ופותרת קטעי הבנת הנקרא ברמה של כיתה ט'. ליטל חווה המון הצלחות גם בכיתה ומקבלת פידבקים חיוביים מהמורים כל הזמן (ומאיתנו כמובן!).

ההצלחה שלה באנגלית העניקה לה ביטחון עצמי, וניכר מהדרך שבה ליטל מתנהלת כי היא ילדה חדשה.

בנימה אישית, עבורי תמיד מדהים לראות את התהליך הזה קורה. איך פעם אחר פעם השיטה עובדת למי שמתמיד ומשקיע. ואין יותר מספק מזה.

בפעם הבאה: יום טיפוסי במרכז, טיפים לעידוד הקריאה, ועוד ועוד ועוד. (ועוד!)…


Follow

Get every new post delivered to your Inbox.